גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
120 יחסים: מרדכי אמייס הכהן, מרדכי עבאדי, מרדכי רפאל חיים הכהן, מרדכי בריסק, מרדכי דוד הורוביץ, משה מלכא (רב), משה טננבוים, משה בלוי, משה יצחק גווירצמן, מתתיהו שטראשון, אפרים שלום אנקאווא, אפרים כהן, אריה ליב ילין, אליעזר זוסמן סופר, אליהו דוד רבינוביץ' תאומים, אברהם עזריאל, אברהם רפאל כלפון, אברהם טברסקי (טוריסק), אברהם זלמן איכילוב, אברהם דוד מבוטשאטש, אברהם הלל, אברהם יצחק הכהן קוק, אברהם יוסף בהרל, אהרן הורוביץ, איסר יהודה אונטרמן, נפתלי צבי יהודה ברלין, נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא), ניסן בן-ציון, עזרא שושני, עין יעקב (ספר), פנחס רוזובסקי, צבי הירש לוינסון, קהילת יהודי קאליש, רפאל אלעזר בן-טובו, ש"ס וילנא, שמשון אורנשטיין, שמואל שולמאן, שמואל דוד אונגר, שמואל ירונדי, שאול פנחס רבינוביץ, שרגא פייבל מנדלוביץ', שרגא פייבל פרנק, שלמה חזן, שלמה בלוך, שלמה יעקב אייכנשטיין, שלום חריטונוב, שלום יוסף עראקי, תנועת מחזיקי הדת, תרמ"ו, תלמוד בבלי, ..., ל' בכסלו, ט' בתשרי, ז' באדר, ז' בניסן, ז' בשבט, ח' באלול, ח' בסיוון, ח' בשבט, חנה שפיצר, חסידות שאץ, חצר גליציה, חיים אברהם גאגין, חיים סופר, חיים צבי מנהיימר, חיים קאשטיל, חיים יצחק טברסקי, בן-ציון נטלוביץ', בית דנון, בית הספר חביב, בית הכנסת ציון המצוינת, בית הכנסת הגורל, ג' בתמוז, דוד שוב, דוד יוסף בורנשטיין, ה'תש"ך, ה'תשל"ח, ה'תשל"ו, ה'תשי"ט, ה'תשי"ג, הרבנות הראשית לישראל, ו' באדר, ו' בטבת, ועד העדה המערבית בירושלים, כ"א באדר, כ"ח בתמוז, כ"ב בסיוון, כ"ג בשבט, כ"ד בניסן, כ"ד בשבט, כ"ה בסיוון, כ"ו בחשוון, כ' באלול, י"א בסיוון, י"ט בשבט, י"ט בתשרי, י"ז בשבט, י"ז בתמוז, י"ח בתמוז, י"ח בחשוון, י"ג בניסן, י"ד בניסן, יעקב תלמוד, יעקב דוד וינטרוב, יצחק מג'לד, יצחק אקריש, יצחק באדהב, ישראל איסר שפירא (תל אביב), ישראל פורת, ישראל חכמישווילי, ישראל דב אודסר, יששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה), ישכר דב רוקח (הראשון), ישיבת חיי עולם, ילקוט מעם לועז, יחזקאל אברמסקי, יוסף אוחיון (רב), יוסף שמואל אבואלעפייא, יוסף שפרינצק, יוסף לוי חגיז, 1886. להרחיב מדד (70 יותר) »
מרדכי אמייס הכהן
מרדכי כמוס (אמייס) הכהן אברי"ש היה רב ודיין תוניסאי, שכיהן כרבה של ג'רבה, כאב בית הדין הגדול בתוניס וכרבה הראשי של יהדות תוניסיה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומרדכי אמייס הכהן · ראה עוד »
מרדכי עבאדי
מרדכי עבאדי (1826, ה'תקפ"ו, חלב - 1884, כ"ז בסיוון ה'תרמ"ד, ביירות) היה דיין, מקובל ופייטן שפעל בסוריה, בטורקיה ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומרדכי עבאדי · ראה עוד »
מרדכי רפאל חיים הכהן
תמונה להחלפה הרב ד"ר מרדכי (אנג'לו) רפאל חיים הכהן (באיטלקית: Angiolo (Angelo) Sacerdoti; כ"ז בשבט ה'תרמ"ו, 2 בפברואר 1886, פירנצה – ט"ז באדר א' ה'תרצ"ה, רומא) היה רבה הראשי של יהדות רומא וכל יהדות איטליה בין השנים 1912–1935.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומרדכי רפאל חיים הכהן · ראה עוד »
מרדכי בריסק
הרב מרדכי בריסק (ידוע בכינוי מהר"ם בריסק; אביב ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תש"ד, 2 ביוני 1944) היה מרבני טרנסילבניה בדור שלפני השואה שבה נספה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומרדכי בריסק · ראה עוד »
מרדכי דוד הורוביץ
רבי מרדכי דוד הורוביץ (ה'תרכ"ו - ה'תש"ב) היה רב בעיר אלפין במחוז אולינוב בפולין והאדמו"ר הרביעי בשושלת אולינוב.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומרדכי דוד הורוביץ · ראה עוד »
משה מלכא (רב)
הרב משה (בן) מלכא (1835 – 1900) היה מורה, שד"ר ואיש ציבור, חזן ודרשן, מנהיג ואב בית הדין של העדה המערבית בירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומשה מלכא (רב) · ראה עוד »
משה טננבוים
רבי משה טננבוים רבי משה טננבוים (בכתיב יידי: טענענבוים; (ה'תרמ"ו - ה'תש"ד (1886–1944)) היה רבה של מילדוי-ספשי (כיום: Moldava nad Bodvou)), שבסלובקיה, במשך שלושים שנה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומשה טננבוים · ראה עוד »
משה בלוי
משה בלוי (משמאל), לשמאלו הרב ד"ר יצחק ברויאר, בעת שהעידו בפני ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית לענייני ארץ ישראל, בתחילת שנת 1946. משה אורי בלויא (י"ט בכסלו ה'תרמ"ו, 27 בנובמבר 1885 – ח' בסיוון ה'תש"ו, 7 ביוני 1946) היה מנהיג העדה החרדית בירושלים, מראשי אגודת ישראל בארץ ישראל ועורך העיתון החרדי קול ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומשה בלוי · ראה עוד »
משה יצחק גווירצמן
משה יצחק גווירצמן (כונה: רבי איציק'ל) (י"ב בטבת ה'תרמ"ב ינואר 1882 – י' בתשרי ה'תשל"ז אוקטובר 1976) היה מייסד חסידות פשעווארסק ואדמו"רה הראשון באנטוורפן שבבלגיה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומשה יצחק גווירצמן · ראה עוד »
מתתיהו שטראשון
הרב מתתיהו שְׂטרָאשוּן (רמ"ש; 1 באוקטובר 1817, כ"ב בתשרי ה'תקע"ח, וילנה – 13 בדצמבר 1885, ו' בטבת ה'תרמ"ו, שם) היה רב ליטאי חשוב, אספן ספרים ומייסד "ספריית שטראשון" הידועה בעיר וילנה שבליטא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ומתתיהו שטראשון · ראה עוד »
אפרים שלום אנקאווא
הרב אפרים אנקאווא הרב אפרים שלום אנקאווא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט"ז אדר א' ה'תשכ"ה, 1965) היה פוסק הלכה, דיין במרקש, ולאחר מכן אב בית הדין ורבה של אוז'דא במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואפרים שלום אנקאווא · ראה עוד »
אפרים כהן
הרב אפרים זלכה הכהן (ה'תרמ"ו 1885, בגדאד - ג' בתשרי ה'תשי"ז, 8 בספטמבר 1956, ירושלים) היה מקובל עיראקי ודרשן, מראשי ישיבת פורת יוסף.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואפרים כהן · ראה עוד »
אריה ליב ילין
רבי אריה ליב ילין (בכתיב היידי: יעֶלין; ה'תק"פ, 1820, סקידל - ז' בניסן תרמ"ו, 12 באפריל 1886, בילסק) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואריה ליב ילין · ראה עוד »
אליעזר זוסמן סופר
הרב אליעזר זוסמן סופר (ו' באדר ה'תקפ"ח, פברואר 1828, ברטיסלבה - ט' בתשרי ה'תרס"ג, 10 באוקטובר 1902, פאקש) היה רב וראש ישיבה בקישקונהלש ובפאקש שבהונגריה, ממנהיגי היהדות האורתודוקסית בהונגריה בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואליעזר זוסמן סופר · ראה עוד »
אליהו דוד רבינוביץ' תאומים
הרב אליהו דוד רבינוביץ' תאומים (האדר"ת; ו' בסיוון ה'תר"ג 4 ביוני 1843 - ג' באדר א' ה'תרס"ה, 8 בפברואר 1905), היה רבן של הערים פוניבז' ומיר שבליטא ובסוף ימיו הרב של ירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואליהו דוד רבינוביץ' תאומים · ראה עוד »
אברהם עזריאל
הרב אברהם עזריאל (22 באוקטובר 1861–24 במאי 1944) היה איש ציבור ירושלמי, חבר ועד העדה הספרדית ואב בית הדין של העדה בעיר, מנהל ישיבת "שבת אחים" וישיבת המקובלים בית אל, וממייסדי בית היתומים הספרדי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם עזריאל · ראה עוד »
אברהם רפאל כלפון
אברהם רפאל כלפון (1820, ה'תק"ף – 1886, ה'תרמ"ו) היה שד"ר, רב בתטואן שבמרוקו, רב בטבריה ואב בית דין וראש ישיבה בחיפה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם רפאל כלפון · ראה עוד »
אברהם טברסקי (טוריסק)
הרב אברהם טברסקי (מכונה; המגיד מטריסק או המגן אברהם ע"ש ספרו) (ה'תקס"ו - ב בתמוז ה'תרמ"ט) בנו החמישי של הרב מרדכי טברסקי (המגיד מצ'רנוביל), היה מייסד חסידות טריסק, מגדולי האדמו"רים בדורו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם טברסקי (טוריסק) · ראה עוד »
אברהם זלמן איכילוב
אברהם זלמן איכילוב (בכתיב ארכאי: איחילעוו) (תקצ"ה, 1835 – ט"ז באב תרנ"ג, יולי 1893) היה איש העלייה הראשונה, ממתיישבי יהוד ופתח תקווה, עסקן ציבור וחבר ועד חובבי ציון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם זלמן איכילוב · ראה עוד »
אברהם דוד מבוטשאטש
הרב אברהם דוד בן אשר וואהרמן מבוטשאטש (בוצ'אץ') בגליציה (1771, ו' באדר ה'תקל"א – 1840, כ"ט בתשרי ה'תר"א), המכונה גם הבוטשאטשר רב, או בעל האשל אברהם - בוטשאטש, או הצדיק מבוצ'אץ', היה רב חסידי ופוסק אחרון.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם דוד מבוטשאטש · ראה עוד »
אברהם הלל
הרב אברהם הלל הרב הלל (קיצוני משמאל) עם רבני עיראק חכם אברהם הלל (1824 – 8 בינואר 1920) היה חכם באשי וראב"ד בבגדאד, וממנהיגי יהדות בבל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם הלל · ראה עוד »
אברהם יצחק הכהן קוק
הרב אברהם יצחק הכהן קוּק (ט"ז באלול ה'תרכ"ה, 7 בספטמבר 1865 – ג' באלול ה'תרצ"ה, 1 בספטמבר 1935. מכונה גם הראי"ה ועל ידי ממשיכי דרכו מרן הרב זצ"ל או רק הרב סתם) היה הרב הראשי האשכנזי הראשון בארץ ישראל, פוסק, מקובל והוגה דעות.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם יצחק הכהן קוק · ראה עוד »
אברהם יוסף בהרל
איור: יאיר ליסאי (על פי תצלום של חברי 'השומר' עם גופתו של אברהם יוסף בהרל, 2.6.1910) 250px אברהם יוסף בהרל (1886 – 2 ביוני 1910) היה נצר למשפחת בהר"ל (בני הרב לייבּ) הענֵפה ברובנו שבאוקראינה, מצאצאי רבי לייבּ בן-שרה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואברהם יוסף בהרל · ראה עוד »
אהרן הורוביץ
מצבת רבי אהרן הורוביץ מבייטש רבי אהרן הורוביץ (תרי"ח – י"ב באדר א' תרפ"ז) היה בנו של רבי מאיר הורוביץ (המכונה: "האמרי נועם") אדמו"ר חסידי השני בשושלת דז'יקוב אשר בעיר טרנובז'ג שבפולין.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואהרן הורוביץ · ראה עוד »
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »
נפתלי צבי יהודה ברלין
הרב נפתלי צבי יהודה ברלין, הידוע בקיצור הנצי"ב מוולוז'ין (כונה: ר' הירש לייב; כ"ט בחשוון ה'תקע"ז, 20 בנובמבר 1816 – כ"ח באב ה'תרנ"ג, 10 באוגוסט 1893) היה ראש ישיבת וולוז'ין ומגדולי התורה במזרח אירופה במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ונפתלי צבי יהודה ברלין · ראה עוד »
נתן רפופורט (ראשוני כפר סבא)
נתן רפופורט (יוני 1886, סיוון ה'תרמ"ו - 5 במאי 1921, כ"ז בניסן ה'תרפ"א) היה מראשוני כפר סבא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ונתן רפופורט (ראשוני כפר סבא) · ראה עוד »
ניסן בן-ציון
הרב ניסן בן ציון בן-ציון (שמושקוביץ; כסליו ה'תרמ"ו, 1885 – י' באלול ה'תשי"ג, 21 באוגוסט 1953) היה רב ליטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וניסן בן-ציון · ראה עוד »
עזרא שושני
הרב עזרא רחמים שושני (3 בדצמבר 1885 – 5 בנובמבר 1956) היה סוחר, איש ציבור, חבר ועד העדה הספרדית בירושלים ונשיא הוועד של יהודי פרס בירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ועזרא שושני · ראה עוד »
עין יעקב (ספר)
עין יעקב הוא חיבור הכולל אסופה ופרשנות למרבית האגדות המצויות בתלמוד הבבלי ובתלמוד הירושלמי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ועין יעקב (ספר) · ראה עוד »
פנחס רוזובסקי
פנחס רוזובסקי (19 ביולי 1843, ניאסוויז', האימפריה הרוסית – 5 בינואר 1904, שווינציאן, רוסיה) היה רב, למדן, חובב ציון, חוקר, בלשן, פילולוג, ובקיא בחכמת התכונה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ופנחס רוזובסקי · ראה עוד »
צבי הירש לוינסון
הרב צבי הירש לוינסון (1863, ה'תרכ"ג - 1921, י"ח בשבט ה'תרפ"א) היה ישיבת ראדין, וחתנו של רבי ישראל מאיר מראדין, "החפץ חיים".
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וצבי הירש לוינסון · ראה עוד »
קהילת יהודי קאליש
אנדרטה לזכר קהילת קאליש בבית העלמין בחולון מראה בית הכנסת הגדול של קאליש בשנת 1914 קהילת יהודי קאליש החלה להתקיים במאה ה-12.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וקהילת יהודי קאליש · ראה עוד »
רפאל אלעזר בן-טובו
רבי רפאל אלעזר הלוי בן-טובו (אבן-טובו) (ה'תקפ"ה, 1825 לערך, רבאט – כ"ג באדר א' ה'תרמ"ו 28 בפברואר 1886, ירושלים) היה מרבני עדת המערבים בירושלים במאה ה-19, שימש כדיין בבית הדין של העדה, וכרבה הראשי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ורפאל אלעזר בן-טובו · ראה עוד »
ש"ס וילנא
שער מסכת ראש השנה של ש"ס וילנא העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע, הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו ש"ס וילנא הוא הגרסה הנפוצה ביותר של התלמוד הבבלי, והיא נוצרה בדפוס האלמנה והאחים ראם (נהגה "רוֹם") שבעיר וילנה בשנים תר"ם–ה'תרמ"ו (1880–1886).
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וש"ס וילנא · ראה עוד »
שמשון אורנשטיין
רבי שמשון אורנשטיין (כ"ה באלול ה'תקפ"ד, 18 בספטמבר 1824 - כ"ג בכסלו ה'תרס"ד, 12 בדצמבר 1903) היה רב פולני ורבן של הערים אוזורקוב וקאליש.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושמשון אורנשטיין · ראה עוד »
שמואל שולמאן
שמואל שולמאן (1843 - 20 בספטמבר 1899; ט"ז בתשרי ה'תר"ס) היה רב, פעיל ציוני, סופר סת"ם ואמן ארץ-ישראלי, יליד האימפריה הרוסית.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושמואל שולמאן · ראה עוד »
שמואל דוד אונגר
הרב שמואל דוד הלוי אונגר (ה'תרמ"ו, 1886 – ט' באדר ה'תש"ה, 1945) היה ראש ישיבה ורב העיר נייטרה בסלובקיה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושמואל דוד אונגר · ראה עוד »
שמואל ירונדי
רבי שמואל ירונדי מגירונה (ה'צ"ה 1335 - ?) היה ראשון שחי ופעל בספרד במאה ה-14.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושמואל ירונדי · ראה עוד »
שאול פנחס רבינוביץ
ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה. פרבשטיין, נחום סוקולוב, דוד וולפסון ושאול פנחס רבינוביץ שאול פנחס רבינוביץ (בראשי תיבות: שפ"ר; בכתיב היידי, שנהג בזמנו: ראַבינאָוויץ; ברוסית: Шаул Пинхас Рабинович, Шефер; ה'תר"ה, 1845 – ה' בכסלו ה'תרע"א, 1910) היה סופר והיסטוריון יהודי, מראשוני חובבי ציון.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושאול פנחס רבינוביץ · ראה עוד »
שרגא פייבל מנדלוביץ'
מצבת קברו של הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' בבית הקברות שומרי שבת בזיכרון מאיר, בני ברק הרב שרגא פייבל מנדלוביץ' (ה'תרמ"ו, 1886 - ג' באלול תש"ח, 7 בספטמבר 1948) היה רב ותלמיד חכם אמריקני, מהראשונים והבולטים במנהיגי היהדות החרדית בארצות הברית במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושרגא פייבל מנדלוביץ' · ראה עוד »
שרגא פייבל פרנק
הרב שרגא פייבל פרנק (תר"ג, 1843 - תרמ"ו, 1886) היה תלמיד חכם ועשיר נכבד באלקסוט, פרבר של העיר קובנה; מתלמידי רבי ישראל מסלנט.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושרגא פייבל פרנק · ראה עוד »
שלמה חזן
הרב שלמה חזן (?–כ"ו אלול ה'תרמ"ו 26 בספטמבר 1886) היה אב בית דין ביפו ובירושלים ורבה הספרדי של צפת.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושלמה חזן · ראה עוד »
שלמה בלוך
קברו בהר הזיתים הרב שלמה זלמן בלוך (ה'תרמ"ו, 1886 - י"א בסיוון ה'תשל"ו, 9 ביוני 1976) היה רב מקובל ליטאי, מהדמויות הבולטות בתנועת המוסר בדור שלאחר מלחמת העולם השנייה, תלמידו של החפץ חיים שהתפרסם כבעל מופת.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושלמה בלוך · ראה עוד »
שלמה יעקב אייכנשטיין
רבי שְׁלֹמֹה יַעֲקֹב אַיְּיכְנְשְׁטֵיין (1830, ה'תק"ץ - 4 בדצמבר 1885, כ"ו בכסלו ה'תרמ"ו) היה אדמו"ר בדור השלישי בשושלת זידיטשוב.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושלמה יעקב אייכנשטיין · ראה עוד »
שלום חריטונוב
שלום חריטונוב שלום חריטונוב (ה'תרמ"ו, 1886 – כ"ה בטבת ה'תרצ"ד, 12 בינואר 1934) היה מלחין חב"די.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושלום חריטונוב · ראה עוד »
שלום יוסף עראקי
הרב שלום יוסף עראקי (1843 – 18 בינואר 1917) היה שד"ר, מנהיג ואב בית הדין הראשון של העדה התימנית בירושלים, ומייסד בית הכנסת נווה שלום בעיר.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ושלום יוסף עראקי · ראה עוד »
תנועת מחזיקי הדת
שער ביטאון התנועה - מחזיקי הדת תנועת מחזיקי הדת הייתה תנועה יהודית-אורתודוקסית שפעלה בגליציה בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ותנועת מחזיקי הדת · ראה עוד »
תרמ"ו
#הפניה ה'תרמ"ו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ותרמ"ו · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ל' בכסלו
ל' בכסלו הוא היום השלושים בחודש השלישי (למניין החודשים מתשרי, שהוא החודש התשיעי למניין החודשים מניסן) בשנה העברית.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ול' בכסלו · ראה עוד »
ט' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וט' בתשרי · ראה עוד »
ז' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וז' באדר · ראה עוד »
ז' בניסן
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בז' ניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות בהן פסח חל ביום ראשון (שנים מקביעות זחא או השא) היא פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וז' בניסן · ראה עוד »
ז' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בז' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וז' בשבט · ראה עוד »
ח' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וח' באלול · ראה עוד »
ח' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וח' בסיוון · ראה עוד »
ח' בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' שבט היא ברוב השנים פרשת בשלח.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וח' בשבט · ראה עוד »
חנה שפיצר
חנה מרים שפיצר (ז' בשבט ה'תרמ"ו, 13 בינואר 1886 – י"ז בשבט ה'תשט"ו, 9 בפברואר 1955) הייתה מייסדת ומנהלת תלמוד תורה לבנות א' בירושלים, בית חנה ובית ספר רוחמה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחנה שפיצר · ראה עוד »
חסידות שאץ
חסידות שאָץ (נהגה: "שוֹץ") היא שושלת חסידית, ענף של חסידות פרמישלאן, שנוסדה בסוצ'אבה ("שאָץ" ביידיש) שבבוקובינה, על ידי רבי יואל מוסקוביץ', נכדו של רבי יוסף מיאמפולה וחתנו של רבי מאיר מפרמישלאן.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחסידות שאץ · ראה עוד »
חצר גליציה
חצר גליציה בלילה מפת האזור בית הכנסת בחצר חצר גליציה היא מתחם של מספר בתים וישיבה הנמצא על גגות השוק ברובע המוסלמי בעיר העתיקה, סמוך לרובע היהודי מעל הרחוב בית הבד ומערבית לחצר רייסין.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחצר גליציה · ראה עוד »
חיים אברהם גאגין
הרב חיים אברהם גאגין (כונה: חכם מירקאדו גאגין; חתם את שמו בראשי תיבות: אג"ן; תקמ"ה, 1785 - כ' באייר תר"ח, 1848) היה מקובל, ראש ישיבת המקובלים בית אל בירושלים וחכם באשי הרשמי הראשון בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחיים אברהם גאגין · ראה עוד »
חיים סופר
הרב חיים סופר (שם לועזי: Joachim Schreiber; ג' בתשרי ה'תקפ"ב, 29 בספטמבר 1821 - כ"ה בסיון ה'תרמ"ו, 28 ביוני 1886) היה רב ופוסק בהונגריה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחיים סופר · ראה עוד »
חיים צבי מנהיימר
הרב חיים צבי מנהיימר (בכתיב מיושן: מאננהיימער; ה'תקע"ד, 1814 - ליל י"ז בתמוז ה'תרמ"ו, 19 ביולי 1886) היה רב וראש ישיבה הונגרי, רבן של ורבוי ואונגוואר.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחיים צבי מנהיימר · ראה עוד »
חיים קאשטיל
הרב חיים קַאשְׂטֶיל (קסטל; 1886 – 30 ביוני 1924) היה עיתונאי, סופר וחוקר יהדות יוון, ורבהּ הראשי של אתונה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחיים קאשטיל · ראה עוד »
חיים יצחק טברסקי
רבי חיים יצחק טברסקי (ה'תרמ"ו - כ"ד בניסן ה'תש"ג) נינו של רבי מנחם נחום מצ'רנוביל (אבי חסידות צ'רנוביל).
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וחיים יצחק טברסקי · ראה עוד »
בן-ציון נטלוביץ'
הרב בן-ציון חיים נטלוביץ (ה'תרמ"ו, 1886 – ח' בטבת ה'תשכ"ח, 10 בינואר 1968) היה רב של מספר עיירות בליטא ובארצות הברית, ומחבר תורני.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ובן-ציון נטלוביץ' · ראה עוד »
בית דנון
שלט הסבר בחזית '''בית דנון''' - בעברית ובאנגלית בית דנון הוא מתחם יהודי ברובע המוסלמי בעיר העתיקה בירושלים, והוא המתחם היהודי הקרוב ביותר לכותל הקטן.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ובית דנון · ראה עוד »
בית הספר חביב
שלט המסביר על אודות בית הספר חביב בית הספר "חביב" הוא בית ספר יסודי בראשון לציון הנחשב בית הספר העברי הראשון בעולם שבו כל מקצועות ההוראה נלמדו בעברית.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ובית הספר חביב · ראה עוד »
בית הכנסת ציון המצוינת
ממוזער בית הכנסת ציון המצוינת נמצא בחצר גליציה, ברובע המוסלמי של העיר העתיקה בירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ובית הכנסת ציון המצוינת · ראה עוד »
בית הכנסת הגורל
בית הכנסת הגורל הוא בית כנסת בשכונת משכנות ישראל בירושלים, שהוקם על ידי יהודי תימן תושבי בתי הגורל בשכונה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ובית הכנסת הגורל · ראה עוד »
ג' בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וג' בתמוז · ראה עוד »
דוד שוב
דוד שוב פ"נ ר' '''משה דוד שוב''' ז"ל, שעורר רעיון חִבּת ציון ברומניה, ראשון החלוצים של היישוב החקלאי בגליל העליון, מיסד המושבות ראש פינה ומשמר הירדן. משה דוד שוב (משה דוד ינקוביץ שו"ב; 18 ביולי 1854, כ"ב בתמוז תרי"ד – 23 במרץ 1938, כ' באדר ב' תרצ"ח) היה שליחה של "חבורה יישוב ארץ-ישראל על ידי עבודת אדמה" ממוינשט שברומניה; הוא רכש בשם האגודה את האדמות עבור ראש פינה, והיה ממייסדי מושבה זו, וכן המושבות יסוד המעלה ומשמר הירדן.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ודוד שוב · ראה עוד »
דוד יוסף בורנשטיין
דוד יוסף בורנשטיין (נולד בחמיאלניק, פולין, 25 בדצמבר 1884 או 1885; נספה בשואה) היה, מדקדק, מורה לעברית ומחבר ספרי לימוד.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ודוד יוסף בורנשטיין · ראה עוד »
ה'תש"ך
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וה'תש"ך · ראה עוד »
ה'תשל"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וה'תשל"ח · ראה עוד »
ה'תשל"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וה'תשל"ו · ראה עוד »
ה'תשי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וה'תשי"ט · ראה עוד »
ה'תשי"ג
לדעת רוב הראשונים שנה זו היא שנת היובל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וה'תשי"ג · ראה עוד »
הרבנות הראשית לישראל
הרבנות הראשית לישראל היא המוסד הרבני העליון הרשמי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו והרבנות הראשית לישראל · ראה עוד »
ו' באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' אדר א', או שבר המצווה שלו חל בשנה פשוטה, היא ברוב השנים פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וו' באדר · ראה עוד »
ו' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בו' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וו' בטבת · ראה עוד »
ועד העדה המערבית בירושלים
רחוב המערבים בירושלים, בסמוך לשכונת מחנה ישראל שהקימו אנשי ועד העדה המערבית אנשי ועד העדה המערבית בטקס הנחת אבן הפינה לבית הכנסת "אור זרוע" של העדה, ירושלים, 1926 ועד העדה המערבית בירושלים הוא גוף שנוסד על ידי הרב דוד בן שמעון בירושלים בשנת 1860, ונועד לארגן את יהודי דרום אגן הים התיכון, בירושלים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וועד העדה המערבית בירושלים · ראה עוד »
כ"א באדר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"א באדר · ראה עוד »
כ"ח בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ח בתמוז · ראה עוד »
כ"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ב בסיוון · ראה עוד »
כ"ג בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ג שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ג בשבט · ראה עוד »
כ"ד בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ד בניסן · ראה עוד »
כ"ד בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד שבט היא, ברוב השנים, פרשת משפטים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ד בשבט · ראה עוד »
כ"ה בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ה בסיוון · ראה עוד »
כ"ו בחשוון
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ו חשוון היא פרשת תולדות, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת חיי שרה אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בשבת.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ"ו בחשוון · ראה עוד »
כ' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וכ' באלול · ראה עוד »
י"א בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"א בסיוון · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ט בשבט · ראה עוד »
י"ט בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ט בתשרי · ראה עוד »
י"ז בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ז בשבט · ראה עוד »
י"ז בתמוז
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי"ז תמוז היא ברוב השנים, פרשת פינחס.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ז בתמוז · ראה עוד »
י"ח בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ח בתמוז · ראה עוד »
י"ח בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח חשוון היא פרשת חיי שרה, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום שלישי או חמישי, או פרשת וירא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני או שבת.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ח בחשוון · ראה עוד »
י"ג בניסן
צמח צדק" – האדמו"ר השלישי לחסידות חב"ד פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ג בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ג בניסן · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וי"ד בניסן · ראה עוד »
יעקב תלמוד
יעקב דב תלמוד (י' בטבת ה'תרמ"ו, 18 בדצמבר 1885 – י"ט בתשרי ה'תשכ"ד, 7 באוקטובר 1963) היה מלחין חסידי פולני-ישראלי, חסיד גור ומלחין החצר של חסידות זו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויעקב תלמוד · ראה עוד »
יעקב דוד וינטרוב
הרב יעקב דוד וינטרוב (ביידיש נכתב גם ויינטראוב), (כ' בניסן תר"י, 2 באפריל 1850 - כ' בניסן תרפ"ד, 24 באפריל 1924) היה רב קהילת "חברת ביקור חולים" בראדומסק ומחבר ספרים תורניים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויעקב דוד וינטרוב · ראה עוד »
יצחק מג'לד
הרב יצחק אברהם שלמה מְגַ'לֵד (ה'תקצ"ה, 1835 – א' באלול ה'תר"ף, 15 באוגוסט 1920) היה דיין, שוחט וממלא מקום החכם באשי של בגדאד.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויצחק מג'לד · ראה עוד »
יצחק אקריש
הרב יצחק אקריש (ה'תקע"ח (1818), טורקיה - כ"ח באלול ה'תרמ"ו (28 בספטמבר 1886) ירושלים), היה רב בולט, ראש ישיבה, דיין ופוסק, בעיר קושטא שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויצחק אקריש · ראה עוד »
יצחק באדהב
הרב יצחק באדהב (30 בנובמבר 1859, ד' בכסלו ה'תר"ך – 10 ביוני 1947 בירושלים, כ"ב בסיוון ה'תש"ז) היה מקובל, חוקר קהילות ישראל בתפוצות, אספן כתבי יד וספרים עתיקים, עורך ספרות רבנית ומחבר ספרים רבים.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויצחק באדהב · ראה עוד »
ישראל איסר שפירא (תל אביב)
הרב ישראל איסר שפירא (ה'תרמ"ו, 1886 - ט' בטבת ה'תשל"א, 6 בינואר 1971) היה רב ליטאי-ישראלי.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישראל איסר שפירא (תל אביב) · ראה עוד »
ישראל פורת
הרב ישראל פורת (כ"ט בסיוון ה'תרמ"ו, 2 ביולי 1886 - שביעי של פסח ה'תשל"ד, 12 באפריל 1974) היה רב ירושלמי ומתלמידי הראי"ה קוק.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישראל פורת · ראה עוד »
ישראל חכמישווילי
ישראל חכמישווילי (1866–1944) היה איש ציבור ירושלמי, יהודי-גאורגי, סוחר אמיד ובנקאי, וגואל אדמות רבות בירושלים ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישראל חכמישווילי · ראה עוד »
ישראל דב אודסר
רבי ישראל דב בער אודסר (ה'תרמ"ו 1886 – י"ח בחשוון ה'תשנ"ה 23 באוקטובר 1994) היה מייסד זרם בחסידות ברסלב המבוסס על פתק שסיפר שמצא ובו בין היתר הכיתוב נ נח נחמ נחמן מאומן.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישראל דב אודסר · ראה עוד »
יששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה)
רבי יששכר בער (בעריש) אייכנשטיין (מכונה: ר' בעריש מדולינא; ה'תקצ"ה – כ"ט בשבט ה'תרמ"ו) היה אדמו"ר חסידי, הראשון בשושלת דולינא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויששכר בעריש אייכנשטיין (דולינה) · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הראשון)
מרינבד רבי ישכר דב רוקח רבי ישכר דב רוֹקֵחַ (תרי"א − תרפ"ז, 1926) היה רב העיירה בלז בגליציה המזרחית והאדמו"ר השלישי של חסידות בעלזא.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישכר דב רוקח (הראשון) · ראה עוד »
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וישיבת חיי עולם · ראה עוד »
ילקוט מעם לועז
ילקוט מעם לועז הוא אנתולוגיה תורנית רחבת היקף, הכוללת עשרים ושלושה כרכים המאספים בתוכם: ביאורים ומדרשים על התנ"ך, פרקי אבות והגדה של פסח, בתוספת פסקי הלכות קצרים, בלשון קלה ועממית.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו וילקוט מעם לועז · ראה עוד »
יחזקאל אברמסקי
שלט רחוב על שם הרב אברמסקי בירושלים. הרב יחזקאל אברמסקי (ו' באדר א' ה'תרמ"ו, 11 בפברואר 1886 – כ"ד באלול ה'תשל"ו, 19 בספטמבר 1976) היה ראש בית דין בלונדון, פרשן התוספתא, מראשי ישיבת סלבודקה בבני ברק וחבר מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויחזקאל אברמסקי · ראה עוד »
יוסף אוחיון (רב)
הרב יוסף אוחיון (1886–1956) היה דיין, מקובל ורבן של הקהילות היהודיות באיתזראר ובתיזנית שבמרוקו, ומחבר הספר "אבקת רוכל".
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויוסף אוחיון (רב) · ראה עוד »
יוסף שמואל אבואלעפייא
רבי יוסף שמואל אבואלעפייא (אבולעפיה; ה'תר"ה, 1845 – כ' בתשרי ה'תר"ן, 15 באוקטובר 1889) היה מחכמי טבריה ושד"ר, כיהן במשרות רבניות בכמה מערי מרוקו.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויוסף שמואל אבואלעפייא · ראה עוד »
יוסף שפרינצק
יוסף שְׁפְּרִינְצַק (שפרינצאק; 8 בדצמבר 1885 – 28 בינואר 1959) היה פוליטיקאי, פעיל ציוני, חבר הכנסת מטעם מפא"י, ויושב ראש הכנסת הראשון.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויוסף שפרינצק · ראה עוד »
יוסף לוי חגיז
יוסף לוי חגיז (ה'תרמ"ו, 1886 - ה' באדר ה'תשל"ד, 27 בפברואר 1974) היה עסקן ואיש ציבור בירושלים, סוחר וגואל קרקעות.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ויוסף לוי חגיז · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ה'תרמ"ו ו1886 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ה'תרמ"ו
